תמרי (שם בדוי) בת 4 וחצי, ילדה חייכנית, חמודה, חכמה מאד ואוהבת לשחק עם ילדים.
במפגש הראשון שלנו, ציינו הוריה של תמרי, שלרוב היא בוחרת 'להימרח' על הספה בביתה וליד שולחן האוכל. הם הרגישו שאין לה מוטיבציה לעשות דברים, לא בא לה לקום גם כשאחיה הגדולים קוראים לה לשחק משחק שאהוב עליה.
הוריה של תמרי הביעו את דאגתם מכך שלמרות היותה ילדה חברותית, היא לא נפגשת עם חברים אחר הצהריים וזה מאוד חסר לה. הם לא ידעו לשים את האצבע על הגורם לכך.
גם לדברי הגננת, תמרי אהובה מאד על הגננות והילדים. ילדה חכמה שאוהבת לשחק עם חברים, אך למרות זאת, בשעת המשחק החופשי (אחרי מפגש הבוקר) תמרי נוהגת לשבת לבד, לרוב באותו מקום על השטיח, כשהיא מכונסת בתוך עצמה ומשחקת לבד, כשמסביבה המולה של ילדים. גם בזמן האוכל תמרי ממעטת לדבר עם החברים, נמרחת על הכיסא עד שכמעט נופלת מתחת לשולחן. בחצר היא יכולה לשחק עם כולם, להשתולל, לרוץ ולקפוץ ואז ברגע אחד היא זורקת עצמה על האדמה, ומהנקודה הזו היא שוב נאטמת למה שקורה סביבה. לעיתים זה קורה בתחילת זמן החצר או במשחק בגן ואז היא יכולה להיות מסוגרת ומנותקת לאורך זמן רב.
בזמן רחיצת ידיים לפני האוכל, תמרי לרוב תישען על אחד הילדים בחן רב. בזמן האחרון זה התחיל להפריע לחבריה.
בבוקר שישי, הלכתי לצפות בתמרי החמודה בגן. היא עמדה ודיברה עם חברות, מאושרת ומחייכת לאחר ארוחת הבוקר. הצלצול הנעים של הפעמון נשמע, והגננת הכריזה על שעת משחק חופשי. זהו הזמן בו כל ילד או קבוצת ילדים מייצרים משחק בחלל הגן ללא הנחיה מוגדרת של הגננת. מייד החלו הילדים לרוץ בהתרגשות לכל עבר. קבוצת בנים בנתה מבנה מרשים עם קוביות, קבוצת בנות התיישבה על השטיח וניהלה שיח ער וצחוק, הייתה המולה של ילדים עסוקים במשחק, זזים מצד לצד, בודקים, בונים, מזיזים דברים, מתרגזים אחד על השני, מתלוננים וצוחקים. בתוך כל ה"בלאגן המסודר" הזה זיהיתי את תמרי יושבת על השטיח ומשחקת במשחק הרכבה לבדה, כשהיא מנותקת מכל ההמולה שסובבת אותה.
התקרבתי אליה וניסיתי לקרוא לה. היא מלמלה משהו לתוך הריצפה בקול חרישי שלא הצלחתי לשמוע. תמרי הייתה במנח ישיבה על הישבן, רגליים בקירוס, גב מעוגל שעון על הברכיים.
הישיבה "המסוגרת " של תמרי, שידרה מסר לסביבה, אני לא מזמינה אתכם לשחק איתי. ואכן הילדים לא התקרבו אליה.
הישיבה ה"תקועה" של תמרי, במנח השפוף ומעוגל כשהמבט שלה תקוע ברצפה מעידה על גב חלש ושרירי ליבה חלשים. מנח זה הינו ליקוי יציבתי שכיח.
ליקוי זה מייצר שני מצבים חברתיים מאתגרים:
1.הילד מעדיף להישאר סטטי – תקוע. רוב כוחו של הילד מושקע בייצוב הגוף. פעולה זו מעייפת אותו ולכן לא נותר לו כוח לרוץ ולשחק עם החברים.
- ילד שראשו מושפל לרצפה אינו יכול להישיר מבט ולייצר קשר עין, שהוא תנאי הכרחי לתקשורת. חוסר קשר עין משדר לסביבה – אני לא מעוניין לשחק, מעוניין להיות לבד.
מטרת הטיפול
לגרום לתמרי לזקוף את גבה, להסתכל ימינה ושמאלה, ליצור קשר עין עם חבריה לגן ולשדר להם – אני מזמינה אתכם לקשר.
כיצד נעשה זאת?
נעלה את משחק ההרכבה מהרצפה (גב מעוגל מבט מושפל) אל מדף. הגבהת המשחק תגרום לתמרי לעמוד זקוף ולהרים מבט.
היות והגב של תמרי חלש, לא מספיק אם נבקש ממנה לזקוף גב. עלינו לארגן את הסביבה שלה בצורה שתאפשר לה לזקוף את הגב ולאפשר לה ראש מורם.
עד שהגב של תמרי יתחזק, יש לייצר עבורה סביבה שתעזור לה לשהות פרקי זמן ממושכים עם גב זקוף ולא להישען על המדף כתומך גב.
תוצאות הטיפול
כבמטה קסם, הלא יאומן קרה. ברגע שתמרי שיחקה במנח פתוח ומזמין, ניגשה אליה ילדה, התעניינה במשחק ההרכבה וביקשה מתמרי להצטרף אליה. תמרי שמחה והן שיחקו יחד. (נדגיש שהילדה ישבה בכל אותו הזמן קרוב לתמרי, אולם כלל לא התעניינה בה ובמשחק ההרכבה טרם ששינינו את מנח הישיבה של תמרי).
מנח הראש ושפת הגוף הפתוחה והמזמינה של תמרי, שנוצרה עקב השינוי היציבתי שידרה לחברה 'בואו לשחק איתי'.
מדהים לראות כמה שינוי קטן והתערבות כל כך פשוטה פתחו לתמרי ערוץ תקשורתי .
לדברי הגננת, לולא התערבנו סביר שתמרי הייתה נשארת לשבת במקום ולשחק לבדה כפי שקורה ברוב הימים.
כעבור רבע שעה ….
תמרי וחברתה עברו בצהלה לחדר הסמוך. חדר רחב ומזמין.
כעבור מספר דקות תמרי התיישבה על הריצפה (התעייפה) ומיד עברה לישיבה מסוגרת על הריצפה. באותה המהירות שהחברה הגיחה קודם לכן, כך היא נעלמה ועברה לשחק עם ילדים אחרים.
תמרי נשארה לבדה עם משחק הקלפים שבחרה.
היות שהגב של תמרי חלש, לאחר רבע שעה של פעילות הוא קרס למנח שאינו דורש השקעה של כוח בהחזקתו. אותו המנח שמשדר אל תתקרבו אלי, בניגוד לרצונה האמיתי של תמרי.
מהלך הטיפול
יצירת סביבה תומכת שתאפשר לתמרי לזקוף גב. גבה של תמרי חלש ומתעייף מהר ולכן צריך לייצר לו תומכים ולזקוף אותו מלאכותית – הנחת כסא / שולחן ליד תמרי והעברת המשחק מעליהם כדי לאפשר לכל הילדים לשחק יחד.
התאמת גובה השולחן למנח נכון של ישיבה, הושבת תמרי על הגבהה (לתיקון מנח האגן), לוודא שהכתפיים שלה לא יתרוממו והידיים יהיו מול החזה.
תזכורת לתמרי לשבת במנח שמאפשר לשמור על גב זקוף ופתוח – חיזוק שרירי הליבה.
גב זקוף ראש מורם ומסוגל להסתכל לצדדים, מבט מורם ויוצרת קשר עין ותקשורת.
על מנת למנוע התכנסות מחודשת, להזכיר לתמרי איך יושבים במנח שיאפשר לה לשמור על גב זקוף ופתוח.
הגננת ואני נדהמנו לראות את המעברים בין מצב " כבוי " של תמרי למצב שהיא מנהלת משחק עם חברים. האושר של תמרי הניע אותה להמשיך לזקוף את הגב ( ומעצם המנח היא גם הרוויחה חיזוק שרירי יציבה בגב).
לאחר תקופה הגננת דיווחה, שאכן , עצם ההקפדה של הצוות עם תמרי, על מנח מדויק ( הצוות קיבל הנחיה ממני) יש שיפור ניכר אצלה. בנוסף חשוב לציין כי הגן הוא מערך תמיכתי, אך צריך לגבות אותו בעבודה עם הילד על חיזוק שרירי הליבה מחוץ לגן, אחרת לא יהיה שינוי.
סיכום טיפול
המקרה של תמרי הינו דוגמא לילד עם ליקויי יציבה המתבטאים בגב חלש (לא זקוף) הגורר אחריו שרירי צוואר חלשים, ראש שמוט לכיוון הרצפה ומבט מושפל. הישיבה המועדפת על ילד כזה על מנת לחפות על גב חלש היא ישיבה בה החזה מונח על הרגליים כעזרה לייצוב הגב החלש, והראש בין הברכיים לתמיכה בראש. המבט לרצפה כשהראש בין הרגליים אינו מאפשר לילד מבחינה טכנית לייצר קשר עין עם הסביבה ולכן הוא נאטם לסביבה (כאילו והוא מרכיב משקפיים כהים על הפנים שלא מאפשרים לו לראות מה קורה סביבו או לחליפין שם כובע קפוצ'ון על הראש, שמייצר מעין מחסום מול הסביבה וגורם לו לנתק חברתי). גוף הילד סגור ומשדר לסביבה- אל תתקרבו אלי.
כדי לייצר שינוי, יש צורך לעזור לילד לצאת מהמנח המסוגר על ידי התאמת הסביבה שלו ותזכורו לגבי יציבה נכונה המותאמת לו.
ההבנה של המנח היציבתי הנכון לילד (לא לכולם אותו מנח), שיגרום לכך שבמהלך היום הוא יחזק את הגב ולא יהיה זקוק לתמיכה חיצונית (המנח המסוגר מאפשר לגב לנוח על הרגליים) אלא שרירי היציבה יתמכו בגב ויאפשרו לגוף לפעול בנוחות ולא להתעייף.
מנח נכון הינו מנח בו אין בזבוז אנרגיה. זהו מנח המאפשר לשאר חלקי הגוף לפעול בצורה איכותית כשהוא מייצב את בסיס האחיזה שלהם ומאפשר להם לפעול באופן נקי ומדויק.
מנח תקין מאפשר גם עבודה מדויקת של מוטוריקה עדינה עם כפות הידיים והפקת קול בעוצמה מתאימה.
יצירת שיגרה יומית המעודדת חיזוק שרירי היציבה במהלך היום (חובה לשים לב שהעידוד הוא על מנח נכון שזוקף את הגב. מנח לא מדויק יעשה את ההפך).
נדרשת הדרכה של איש מקצוע בתחום היציבה לחיזוק שרירי ליבה ויצירת מודעות יציבתית, וכן הבנת האפשרויות לייצר תמיכה מלאכותית עד שהגב יתחזק, מדף להישען עליו (בדיוק כמו קביים לאדם שנפגע) עד חיזוק השריר במנח הנכון/תקין.
ההבנה שיכולת הילד להרים ולשלוט במבט או להשפיל מבט, דבר המקרב או מרחיק ילדים ממנו, תלויה בהכרח בכוח שרירי הליבה (גב, צוואר, חגורת כתפיים..) שמאפשרים לגב להזדקף ולראש להיות מורם.
המלצות להורה
- הקפדה על מנח נכון של שרירי גב במהלך היום מחזקת את הגב בצורה המתאימה. חיזוק הגב מאפשר לילד לא להתעייף מהר, ולהמשיך במנח זקוף ומזין לקשר.
- מקסום כוח שריר – אני ממליצה על טיפולים אצל איש מקצוע מיומן . לדוגמא פיזיותרפיה, טיפולי יציבה – הממוקדים על חיזוק שרירי ליבה (יתרום ליכולת הפיזית של הילד לזקוף גב ולהרים מבט)
- יצירת מנגנון תמיכתי סביב הילד. כל ילד הוא עולם ומלואו ולכל ילד חליפת יציבה מיוחדת בשבילו. !!!.
- תמיכה יום יומית של הצוות החינוכי לאחר שקיבל הנחיה מאיש מקצוע שהתאים את ההנחיה ליכולות ומסוגלות הצוות והילד.
יצירת שיגרה שמעודדת חיזוק שרירי היציבה במהלך היום (חובה לשים לב שהעידוד הוא על מנח נכון שמזקף את הגב. מנח לא מדויק יעשה את ההפך) לדוגמא, לשים כרית מתחת לישבן הילד במפגש, להרים משחק מהרצפה למקום מוגבה. - תמיכה אחר הצהרים – הנחיות להתנהלות יומיומית בבית ודיוק שיגרת היום יום המותאמת לפרוטוקול היציבה של הילד.
לדוגמא, בפינת האוכל הביתית – התאמת גובה שולחן לכיסא והקפדה על מנח רגליים וכפות הרגליים (שלא יהיו תלוית באוויר או פשוטות ומסוקלות).
תרגול בכל ארוחה של מנח יציבה נכון שבונה גב ושרירי ליבה.
פתיחת מנחים סגורים של הילד גם על ידי אביזרים תומכים (עד לחיזוק שרירי הליבה) בחירת חוגים שיתאימו לשלב היציבתי, חברתי של הילד.
ההבנה שיכולת הילד להרים ולשלוט במבט או להשפיל מבט, דבר המקרב או מרחיק ילדים ממנו, תלויה בהכרח בכוח שרירי הליבה (גב, צוואר, חגורת כתפיים..) שמאפשרים לגב להזדקף ולראש להיות מורם.
