במסמך זה שולבו ציטוטים מהספר של ג'יין איירס
Sensory Integration and the Child by A. Jean Ayres, Ph. D.
כל ציטוט יופיע עם גרשיים ובסופו יופיע מספר העמוד בספר ממנו נלקח
לכל ילד מגיעה הזכות להבין ולפענח את יכולתו האישית, מה קורה בגופו ומה הסביבה משדרת לו.
ארגון וויסות חושים (אינטגרציה חושית) מהווים בסיס למידע הנקלט על ידי המוח שלנו. החושים תורמים להבנה של מה שקורה בגופנו ובסביבה שלנו.
"הורים לא תמיד מבינים, שקשיי למידה והתנהגות הם תוצר של קושי נוירולוגי אשר אינו בשליטת הילד". (51)
"קושי (מסוגים שונים – ע.ג) נוצר לעיתים למרות פעילות תקינה לגמרי של העצבים והשרירים, בשל חוסר יכולת במוח לסנכרן את כלל המידע כראוי". (9)
"היכולות הסנסוריות הבסיסיות מתפתחות אצל כלל הילדים ברצף בסיסי זהה. ההבדל העיקרי הינו במהירות המעבר בנתיב ההתפתחות או במילים אחרות קצב ההתפתחות המוטורית והסנסורית" (13).
"יכולת הוויסות מפחיתה או מגבירה פעילות עצבית על מנת לייצר את ההרמוניה הנדרשת לתפקודים השונים (של מערכת העצבים – ע.ג). הרמוניה זאת מאפשרת תגובה מותאמת של הילד למתרחש סביבו". (36)
כשאנו נתקלים במכשול כלשהו, התגובה ההרמונית היא העברת משקל לצד אחד והמשך הלאה. תגובה לא מותאמת תגרום לבהלה או בריחה.
אנו נוכל להגיב למצב (התקלות באדם), אך ורק אם המוח ידע מהו המצב (מסוכן/בטוח). לשם כך עליו לארגן גירויים מהגוף ומהסביבה שיתווכו לו את המצב בצורה מותאמת.
"המוח משתמש בתחושות עצביות ליצירת תפיסת מציאות, התנהגות ותהליכי למידה. כאשר רצף המידע אינו מאורגן כראוי, החיים הם כמו פקק תנועה בשעות העומס". (5)
מערכת החושים מספקת מידע למוח שמפעיל את גופנו. ישנם סוגי קלט שונים – חלקם ברורים ומוחשיים ולחלקם איננו מודעים. ישנם חושים המספרים לנו מה מגיע מחוץ לגופנו – ראיה, שמיעה, טעם, ריח, חוש המישוש (תחושה שטחית – מגע, מישוש). אנו מודעים לחושים אלו.
ישנם חושים המספרים לנו על תחושת התנועה, איפה הגוף נמצא במרחב, איך הוא זז ובאיזה מנח נמצא. איפה אני ביחס לכיסא שאני רוצה לשבת עליו, ביחס למכשול – כדי שלא אתקל בו. (תחושה עמוקה- פרופריוספציה).
ישנם חושים המספרים לנו על תחושת שיווי המשקל, מצב הראש בחלל ומצבו בהתאם לכוח הכובד (מערכת וסטיבולרית).
הדוגמא לכך, שמערכת תחושת התנועה לוקחת חלק בתפקידים שונים היא למשל קישור בין הגוף לכוח המשיכה, הרמת רגל על מדרגה. במצב כזה הרגל נמשכת כלפי מטה בגלל כוח המשיכה ותחושת הכובד מורגשת בשריר הרגל.
במידה ותפקודן של המערכות החושיות אינו מספק, תגובת הילד לסביבה תהיה נמוכה – הילד יהיה שקט ויירתע או לחליפין יהיה היפראקטיבי ויגיב לכל גירוי בו יתקל.
תפיסה מאורגנת של הגוף מאפשרת לילד לחוש מה הוא עושה מבלי להסתכל על הגוף או לגעת בו. הראייה, לדוגמא, אינה מרכיב חשוב בתפיסת הגוף ולכן אם ילד מסתמך יותר מידי על הראיה יתכן שתפיסת הגוף שלו לקויה. לדוגמא הילד חייב להסתכל על הריצפה כשהוא הולך, מפחד ללכת אחורה כי לא רואה.
תחושת התנועה מאפשרת לנו לבדוק את הקצב והתזמון של תנועותינו (שתיה מכוס בלי לשפוך) ואת רמת המאמץ שהשריר צריך לפעולה רציפה וחלקה (חיבוק חזק מידי). אם נראה שהתהליך אינו תקין, שווה לבדוק מערכות אלו.
המערכות התחושתיות עובדות ביחד וכן עובדות עם מערכות אחרות בגוף. בכל פעולה שאנו מבצעים יש למערכות אלו חלק.
להלן נביא דוגמאות להתנהגויות שיכולות להצביע על וויסות לקוי / אינטגרציה חושית לקויה.
- שליטת גוף לקויה באכילה, שתיה, ייצוב ויישור מבט, מנח יציב וזקוף, כוח שריר מותאם למאמץ, בטחון בכוח הכובד (טיפוס, קפיצה).
- תכנון מוטורי לקוי – סרבול.
- שפה ודיבור, טווח קשב, יכולת הסקת מסקנות, יכולת התארגנות.
- יציבות וויסות רגשי לקויים, תחושת העדר רוגע, דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוכים.
- קושי בביצוע מיומנויות מורכבות הדורשות "התמחות" – יד עובדת ויד תומכת (בציור – יד אחת מחזיקה את הדף והשנייה מציירת).
רק לאחר שהילד ישלים את הפערים התחושתיים תנועתיים בהתפתחות, הוא יוכל לבצע באופן טבעי תנועות אלו (סנסו- מוטורי).
הילד יתקשה לפתח "התמחות" אם קיימים "חללים" בשילוב החושים (אינטגרציה חושית לקויה).
לסיכום
"עד שילד מגיע לגיל 7 בערך, המוח הוא בעיקר מכונה לעיבוד חושי. זה אומר שהוא חש בדברים ומקבל משמעות ישירות מתחושות. לילד צעיר אין הרבה מחשבות או רעיונות מופשטים על דברים; הוא עוסק בעיקר בחישתם ובהנעת גופו ביחס לתחושות הללו. התגובות ההסתגלותיות שלו הן יותר שריריות או מוטוריות, מאשר נפשיות. לכן 7 שנות החיים הראשונות נקראות שנות ההתפתחות הסנסומוטורית". (13)
חשוב לזכור שמגע, תחושת שיווי משקל ותחושת התנועה מהווים אבני יסוד ליציבות נפשית וריגשית!!!
אם "מיפוי" הגוף אינו תקין, ואין הרמוניה חושית, הילד יתקשה לנווט ולתכנן תנועות גוף, רגשות, התנהגות ושפה.
כאשר המערכת התחושתית תקינה – התנועה זריזה וזורמת.
כאשר המערכת התחושתית לקויה – התנועה איטית, קיים סרבול, השקעת מאמץ שאינו מתאים למשימה, הימנעויות מפעילויות מסוימות שמלוות בקושי ביצוע והתנהגויות לא מוסברות.
במאמר מוסגר, בתקופה האחרונה, נאלצתי לחקור באופן אישי מצב בו בעקבות תאונה המערכות התחושתיות שובקות ולא מספקות למוח את המידע שהוא צריך לקבל מהן (כגון מצב הגוף במרחב, מיקום היד בלי להסתכל עליה ועוד ). חשוב לציין שמקרה שכזה הוא אינו דומה למה שמתואר במאמר זה !!! עם זאת, הוא מדגים בצורה מרתקת עד כמה המערכות התחושתיות חשובות וכיצד הן עובדות.
ברמה האישית שלי, החקר האישי אותו נאלצתי לבצע, שידרג את רמת ההבנה שלי בנוגע למערכות אלו ועל האפשרויות שלי לתת מענה לילדים.
המסקנה שלי היא כי שיפור מצב גופנו, תנועותינו ויכולותינו יכול להתבצע בכל גיל ובכל מצב הודות לעבודה מאומצת ומדויקת.
"התחושות הן כמו אוכל עבור האוכל. הן מספקות את המידע הנדרש לכיוון הגוף והחשיבה. כמו שאוכל מזין אבל נדרש לעיכול תקין, כך גם התחושות במוח נדרשות לעבור עיבוד חושי תקין וארגון כדי להזין כראוי את המוח". (6)
"הורים אשר יותר רגישים לאינטגרציה חושית, יכולים להבין טוב יותר את התנהגות ילדם ולעזור לו להתגבר על האתגרים כדי לחיות חיים מאושרים ומצליחים יותר". (3)